מהי מקרוביוטיקה?
מקרוביוטיקה היא פשטות, היא הניגוד הרעיוני והאקטיבי לתהו ובהו שמאפיין את הצויליזציה המודרנית. מחלות, קונפליקטים ופחד מאפיינים את חיינו, וחינוך מקרוביוטי הוא דרך אישית וקולקטיבית ישירה להחלץ מהם, וזה על-ידי חינוך לאיזון ביולוגי ונפשי להשתלבות הרמונית ביקום. המשימה היא לשנות את תודעת הבריאות ואת מצב הבריאות בישראל, בגישה של צניעות ושל התנסות אישית.
המקרוביוטיקה היא האמנות והמדע של בריאות ואריכות ימים. הגישה המקרוביוטית מגדירה את המחלה כנסיון טבעי של הגוף לחזור למצב יותר הרמוני ודינמי.
ניסיון רב שנים של חינוך מקרוביוטי הוכיח את עצמו והעניק למספר רב של מטופלים חיים מלאי בריאות, מרץ ושמחת חיים. המקרוביוטיקה הוכיחה - הלימוד וההבנה של יחסי הגומלין בינינו לאוכל, לצורת החיים ולסביבה שלנו, קובעים את איכות חיינו הפיזיים והרגשיים.
מיצ׳יו קושי
״המקרוביוטיקה היא דרך חיים מאוזנת, פשוטה והגיונית, הנשענת על שילוב מסורות ופילוסופיות מזרחיות לפתרון בעיות החיים בחברה המודרנית״.
המקרוביוטיקה מודרנית היא דרך חיים המושתת על התייחסות וכיבוד של כל האספקטים הפיזיים, הביולוגים, הרגשיים והרוחניים של חיי היום-יום, תוך הקפדה על שטית אכילה העושה שימוש במזונות טבעיים ובשיטות פשוטות ומסורתיות של הכנת המזון ובישולו. המקרוביוטיקה שואפת לאיזון מלא בכל דרכי חיינו המתחיל באיזון מלא של מזונותינו.
המקרוביוטיקה המודרנית נוסדה בשנות העשרים ע״י ג׳ורג׳ אוסאווה ( George Oshawa) בפריס. עיקרה של המקרוביוטיקה - איזון והרמוניה, בכל תחומי החיים, תוך קבלת עקרון האחריות המלאה של האדם לכל מעשיו, לכל מחדליו, ולתוצאות הנובעות מהם. התזונה המקרוביוטית מתבססת על היחס הנכון בין האדם ובין הסביבה, בין החי והצומח, לכן אחד ההיבטים הקונקרטיים של התזונה המקרוביוטית הוא שימוש במזונות טבעיים מלאים - דגנים, קטניות, ירקות אורגניים, מעט פירות ומעט חלבונים מן החי (דגים). מן הבסיס הזה נגרות התאמות למצב האישי והאקלים. צורת הבישול המקרוביוטי נובעת ממקורות מסורתיים, ומתבססת על הבהבנה כי יש לצרוך על-פי צרכינו האמיתיים ולא לאגור עודפים. יישומה של דרך החיים המקרוביוטית מביא להרמוניה עם החברה, עם הסביבה ועם העולם כולו.
חווית הבישול המקרוביוטי
חויית (שמחת) הבישול היא חווית (שמחת) הבריאות. מי שמבשל מתוך הכרה בשינוי על ידי התזונה, מטעין את המזון באנרגיה של תקווה. תוך כדי הכנת האוכל עושים סדר במחשבות, בתחושות ובאי הסדר שאנו חיים בו, ״מופגזים״ מכל עבר בצלילים שלא בחרנו, בכמויות בלתי ניתנו לעיכול ומדידה של סידורים, מידע, מסרים (פרסומות, תקשורת), משימות, חברים, מכאובים, לעתים בלי יכולת לעשות סדר ולהתעכב על העיקר: חיים, חיים בשמחה!
כשאנו עומדים מול הירקות וכו׳, רוחץ אותם ומכין אותם לתזונתך בתשומת לב ובמעט הזדהות אתם (הם צמחו, הם חיו), חושב לפעמים על התהליך האדיר והקסום שזימן לך אותם - אור השמש, האדמה ומרכיביה, כל אלה באו ונכונו על מנת לאפשר לך תזונה, בריאות ושביעות רצון, וכן, גם שמחה!
אל התהליך הזה נרקמים ההשראה והתקווה.
במעמד הזה מתפתחת חיבה.
חיבה אל המוצר, אשר עומד להפוך חלק ממך, וכשאתה מכין את המזון בתחושות אלה של הכרת תודה וחיבה, המזון מכיל את אותן התחושות (אנרגיות חיוביות) ומעביר אותן אל הסועד.
