מהדורה עברית
בתרגום שירה אליאס רוטר, הוצאת 'אדמה'
עריכת תרגום: נועה ברקת
"כשהורים יוצאים כנגד האינטרסים הטובים ביותר עבור ילדיהם,
ניתן להניח כי הם לכודים בהפרה מערכתית קדומה של סדרי האהבה.
באופן טבעי הורים רוצים שייחסך מילדיהם הסבל שהיה מנת חלקם, והם סובלים כאשר ילדיהם סובלים. הם חווים ייאוש ותבוסה כאשר ילדיהם חווים זאת.
כשהסבל של הילדים מפצה בצורה עיוורת על הסבל של ההורים, זה עובר מאדם לאדם, מדור לדור, ואין לזה סוף. ילדים הם חסרי גבולות כשמדובר באהבה אך הם מוגבלים בניסיון חיים, כך שזה פיתוי גדול עבורם להתאחד עם הוריהם בסבלם. אם אימא בדיכאון, ילדיה יימשכו לדיכאון גם הם. אם אבא שותה יותר מדי, הילדים יחושו לחץ למצוא דרך כלשהי לחקות את סבלו, אולי על ידי שלא יצליחו בחייהם.
אהבה בוגרת דורשת שילדים יוותרו בהדרגה על האהבה העיוורת של ילדותם וילמדו לאהוב כמו מבוגרים. במקום לחזור על מה שמזיק, אהבה בוגרת דורשת שהם ישחררו את עצמם מהמעורבבויות המשפחתיות.
כך, הם מספקים את הציפיות העמוקות יותר של הוריהם ואת התקוות שלהם עבור ילדיהם. ככל שהילדים יותר טובים, כך ההורים יותר טובים." הלינגר
