פנומנולוגיה – תורת התופעות

הדס מאיר - תלמידת קונסטלציה משפחתית, מלווה תהליכים לאורח חיים בריא

תורת התופעות או הפנומנולוגיה עוסקת בחקר הדרך שבה תופעות נחשפות בפני האדם ובאמצעותה אנו מתבוננים בהן.

תהליך זה מקבל משמעות רבה בעבודת הקונסטלציה המשפחתית, בה פנומנולוגיה מהווה כלי מרכזי לחשיפה ולהבנת האירועים והרגשות המסתתרים מאחוריהם. בדרך זו, אנחנו לא מתמקדים רק בהיגיון או בהסברים, אלא מאפשרים לעצמנו לחוות את המצב כפי שהוא מוצג לנו, ולספק לו את תשומת הלב הראויה מבלי להתערב או לנסות לייצר פתרונות מידיים.

הגישה הפנומנולוגית בקונסטלציה משפחתית מבקשת להימנע מהסברים רציונליים או ניתוחים של המצב ומחפשת להסתכל על מה שקורה עכשיו, באותו רגע נתון, מבלי להפעיל את ההבנה הקודמת של המנחה או של המשתתפים. כל פעולה, כל תחושה, כל חוויה – כל פרט בתהליך חייב להיות מנותק מהסברים מיותרים. המטרה כאן היא להעמיק בהוויה של מה שקרה, איך זה קרה ומה תוצאה של ההתנסות הזו.

לדוגמה, כשיש דיאלוג בין ייצוגים בסדנה, העין הפנומנולוגית לא תשפוט או תנסה להסביר מה שנאמר, אלא תבחן את מה שמתפרץ ומגיע ממקום פנימי של חוויה. כל אחד מהמשתתפים יכול להיות מופתע מהמקום שבו הוא מוצא את עצמו, והפנומנולוגיה עוזרת לו להימנע מהערכת מצבים על סמך ההבנה הקודמת או הציפיות האישיות. זוהי גישה של חקירה פתוחה וסקרנות שמקדמת את התהליך במקום של זיהוי ואישור חוויות, תוך שמירה על מינימום התערבות.

היתרון בשיטה זו הוא בהבנה שהריפוי והפתרון לא תמיד טמונים בהבנה האינטלקטואלית של מה קרה, אלא בהבנת הכאב והרגש החבוי בתוך החוויה. כאשר אדם חווה את הסיטואציה במקום "כאן ועכשיו" ולא נתפס על ידי הידע או התובנות שנוצרו אודותיה, מתחילים להתגלות זוויות נוספות של התהליך, ואלה הזדמנויות המביאות לריפוי.

הפנומנולוגיה לא מתעקשת על פתרון מיידי. למעשה, היא לא עוסקת בפתרון הבעיה, אלא בתהליך של גילוי דרך החוויה עצמה. כאשר אנו מקשיבים למיצגים בסשן הקונסטלציה, אנו נותנים למילים ולרגשותיו להתפרץ החוצה – במקום להפריע או לחפש להסביר אותם, אנו רק מציעים להם מקום להתקיים.

עקרון הפנומנולוגיה בקונסטלציה משפחתית מאפשר למנחה וליצוגים להימנע מקפיצה למסקנות ולהתמקד במה שנמצא כעת בשדה הרגשי והחווייתי. ברגעים אלו, תובנות חדשות עשויות להתגלות, לעיתים אף בדרכים לא צפויות. כשמישהו מתאר את רגשותיו או את חוויותיו, כל תיאור כזה עשוי להיות חלק מהפתרון, כי הוא מבטא את החוויה האישית והמיידית שמובילה את המערכת קדימה.

כפי שהפנומנולוגיה מלמדת, כאשר אנו שואלים את עצמנו "איך זה קורה עכשיו?", נפתחות אפשרויות אינסופיות להבנה ולהתפתחות. בקונסטלציה המשפחתית, אנחנו מאפשרים למצב להתרחש באופן טבעי, ולפני שמנסים להציע פתרונות, אנחנו מאפשרים לכל מה שקיים להתגלות.

פנומנולוגיה בקונסטלציה משפחתית אינה מדברת על פתרונות – היא מאפשרת לפרטים להתמוסס לתוך המערכת ולחשוף את האמת הפנימית שלהם בדרך שלא תמיד נתפסת בשיקול הדעת הרציונלי. זו לא גישה של ניתוח, אלא של חוויית התהליך במלואו. תהליך זה, בסופו של דבר, מייצר ריפוי עמוק, לא רק מההבנה של הבעיה, אלא גם דרך הקבלה של מה שיש ברגע נלפעמים נראה שאין קשר בין הדברים, הפסקת חשמל, משפך כוס קפה לאחד הנציגים, ציפור התנגשה בחלון הזכוכית, מישהו דפק בדלת,

עקרון הפנומנולוגיה טוען שכל התרחשות במרחב, בשדה, קשורה לסשן עצמו. זוהי הזדמנות לפתח רגישות מסוג חדש, רגישות מאפשרת, רגישות חוקרת, רגישות מסוקרנת.

כך מגיע מידע חדש לשדה ובעקבותיו, הזדמנות לריפוי.