היסטוריה והתפתחות הקונסטלציה המשפחתית

הדס מאיר - תלמידת קונסטלציה משפחתית, מלווה תהליכים לאורח חיים בריא

קונסטלציה משפחתית, שיטה ששינתה את הדרך בה אנו מבינים וחווים, כמטפלים, דינמיקות משפחתיות. היא פותחה שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי ברט הלינגר, פסיכותרפיסט גרמני, אשר ייסד את השיטה לאחר שנים רבות של חקירה ותהליך של עיבוד והבנת קשרים משפחתיים ומערכתיים והשפעתם על האדם. ההתפתחות של השיטה אינה נובעת רק ממחקר פסיכולוגי אקדמי, אלא גם מתוך השראה עמוקה שהלינגר קיבל ממסורות ריפוי עתיקות, ובמיוחד משיטות הריפוי השבטיות של שבט הזולו באפריקה.

הלינגר נחשף לשיטות הריפוי השבטיות הללו כאשר למד את הדרך בה קהילות שבטיות, כמו שבט הזולו, עוסקות בריפוי. בשיטות ריפוי אלה, כאשר אדם מבקש ריפוי, כל השבט משתתף בתהליך. זהו לא טיפול אישי גרידא, אלא תהליך קהילתי שבו המנחה לא רק מפנה את תשומת הלב אל המבקש, אלא גם משתמש במשאבים שעומדים לרשות השדה ומזמין את  אבות אבותיו של אותו אדם לקחת חלק בתהליך הריפוי. זהו רעיון עמוק של חיבור עם ההיסטוריה האישית והמשפחתית של האדם, תוך הכרה בכך שהריפוי קשור במערכת חיים רחבה יותר של מהמוכר, אלא נותן מקום לכל השושלת שהביאהו עד לנקודה הזו בזמן.

השראה זו והידע המקצועי מערבי שעבד לרשותו, הובילה את ברט הלינגר לבחון את הקשרים השונים שבין בני משפחה ועל הדרך שבה אותם קשרים משפחתיים משפיעים על האדם. הלינגר הבחין שהחסימות הרגשיות, ההתנהגויות הבעייתיות ודפוסי החיים של רבים מהמטופלים שלו אינם תוצאה של חוויותיהם האישיות בלבד, אלא קשורים לדינמיקות בין-דוריות – קשרים עם הורים, סבים, דודים ואחרים במשפחה. כך, הוא הגיע למסקנה כי הריפוי האמיתי חייב לכלול את כל הדורות השונים במשפחה, לא רק את הדור הנוכחי.

בשיטה שבנה, הלינגר שילב בין עקרונות מחקריים מעולם הפסיכותרפיה המערבית לבין רעיונות ושיטות שהיו קיימות בשיטות ריפוי עתיקות. הוא ראה את הדינמיקות המשפחתיות כמעגלים בלתי נראים, המחברים בין בני המשפחה ומעצבים את חוויותיהם ובחירותיהם. על פי הגישה שפותחה, יש להבין את הקשרים בתוך המשפחה ולאתר את המקום שבו נוצרות בעיות או חסמים רגשיים. ברגע שנמצא את שורש הבעיה, אפשר להתחיל את תהליך הריפוי על ידי הכרה, והכנסת סדר נכון של כל אדם במקומו הנכון במערכת המשפחתית.

ההיסטוריה של השיטה מדברת גם על המורכבות שבפיתוחה. ברט הלינגר, כמו אחרים בתחום הפסיכותרפיה, התמקד בעיקר בטיפול פרטני. אך כאשר גילה את ההשפעה החזקה של קשרים משפחתיים, הוא יצר את הקונסטלציה המשפחתית, שהיא למעשה טיפול קבוצתי. במהלך סדנה, המשתתפים מוזמנים להיכנס לשדה ההתרחשות ולפגוש את המערכת המשפחתית של המונחה בעזרת דמויות מייצגות. כך, ניתן לראות את דינמיקות המשפחה שלו ממעוף הציפור ולהבין את השפעתן על חייו האישיים.

הקונסטלציה המשפחתית מבוססת על עקרונות כמו סדר, היררכיה ושייכות, והעבודה היא להחזיר את הכל למקום הנכון. הלינגר אף זיהה דפוסים חוזרים במשפחות, שבהם דמויות שהוצאו מהמשפחה – אם בגלל פעולות לא מוסריות או אירועים טראומטיים – גורמות לדור הבא לשאת את אותם סבלות רגשיים או מעשים, לעיתים מבלי להבין זאת. החזרת השייכות למקום הנכון מאפשרת לפתור, לשחרר, את הדינמיקות הבעייתיות ולהביא לריפוי אישי ומשפחתי.

הקונסטלציה המשפחתית, כפי שהיא נראית היום, עברה דרך ארוכה מאז היווסדה, והיא ממשיכה להתפתח ולהפוך לנגישה עבור מטפלים ומבקשי ריפוי ברחבי העולם. השיטה מיישמת רעיונות מעמיקים של ריפוי, שמבוססים לא רק על פסיכולוגיה מערבית, אלא גם על עקרונות שמקורם בשיטות עתיקות, ומביאה לריפוי מערכתי המשלב את העבר, ההווה והעתיד.